^{האם האישה חייבת לגור במקום הבעל בכל מקרה?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע"ה סעיף א)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{באר מהם המושגים, בדיני מעבר במקום המגורים?}

^{מלכות – שלטון, או מדינה בימינו.}

^{ארץ – איזור (או מחוז) במדינה עם מאפייני שפה יחודיים.}

^{מדינה, כרך – מקום ישוב גדול, שאפשר לקנות שם הכל, אבל גרים בצפיפות ואין גינות ופרדסים.
עיר – כפר (עיירה?), גרים שם בריווח ויש גינות ופרדסים, אך אפשרויות הקניה מוגבלות (חלקת מחוקק באות ה').}

^{נווה – מקום מגורים.}

^{כל מקום שכתוב: לעבור מכרך לכפר, הכוונה היא גם לעבור מכפר לכרך.}

^{כל מקום שכתוב: לעבור מכרך לכרך, הכוונה היא גם לעבור מכפר לכפר.}

^{איזה חילוק יש בארצות לפי לשונות?}

^{פוסק השולחן ערוך, ארץ ישראל מחולקת לשלשה ארצות לעניין נישואין: יהודה, עבר הירדן והגליל. (משנה בכתובות דף קי עמוד א). וכל הישוב הוא ארצות, כגון ארץ כנען וארץ מצרים וארץ תימן.}

^{והסבירו הראשונים:}

^{1. החלוקה לארצות נפרדות, הוא רק כשחלוקים בלשונם (מהר"מ, וכן פסק הרמ"א), אחרת ארץ ישראל הייתה מחולקת להרבה יותר מג' ארצות (מהר"מ).}

^{א. אין צורך שידברו שפה אחרת לגמרי, אלא מספיק שיהיו שינויי לשון (חלקת מחוקק).}

^{ב. שינויי לשון אינו תנאי מספיק, בנוסף צריך שהשטח הכולל יהיה גדול מספיק כדי שתיחשב לארץ נפרדת (חלקת מחוקק). לכן שלעזייא וריינוס אינם נחשבים כארצות נפרדות אף על פי שיש ביניהם קצת שינויי לשון, וצריך עיון למעשה בזמן הזה, מה נקרא ארץ אחרת (חלקת מחוקק). והבית שמואל חולק וסובר שמספיק חילוק בלשון, ללא תלות בגודל.}

^{2. מעבר ממלכות אחת לשנייה, נחשב גם כמעבר בין ארצות, גם ללא שינויי לשון (ריב"ש). דברי הריב"ש מתווספים לדברי המהר"ם, ואין ביניהם מחלוקת (בית שמואל).}

^{מהו המקור למחלוקת בעניין מעבר בין ארצות?}

^{בתוספתא: שלש ארצות לנישואין יהודה ועבר הירדן והגליל. ואין מוציאים מעיר לעיר ומכרך לכרך אבל באותה הארץ מוציאים מעיר לעיר ומכרך לכרך אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר. מוציאים מנוה הרעה לנווה היפה אבל לא מנוה היפה לנווה הרעה. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לא מנוה רעה לנווה יפה, מפני שהנווה היפה בודק.}

^{בירושלמי: המשנה מדברת כשהיה ביהודה ונשא אישה מגליל, מגליל ונשא אישה מיהודה, אבל אם היה מיהודה ונשא אישה מיהודה מגליל ונשא אישה מגליל כופים אותה לצאת. אני פלוני שמיהודה ונשאתי אישה מיהודה כופים אותה לצאת. מגליל אין כופים אותה לצאת.}

^{לכאורה הירושלמי סותר את התוספתא. אולם המהר"ם מבאר שאינם סותרים. אלא בתוספתא מדובר שרוצה לכפותה ללכת לגליל, ונאמר שאינו יכול אם הוא מיהודה וגם נשאה ביהודה (אפילו אם היא מהגליל), ובירושלמי מדובר שרוצה לכפותה ללכת ליהודה, ונאמר שאינו יכול אם הנישואין היו בגליל. עדיין יש חילוק שלפי התוספתא משמע שאם נשאה במקום מגוריה יכול לכופה ללכת למקום מגוריו ובירושלמי משמע שלא. הבית שמואל מבאר שהמהר"ם מחלק בין אירסה במקום מגוריה שיכול לכופה לבין נשאה במקום מגוריה שאינו יכול לכופה.}

^{מה הם הדעות להלכה בעניין מעבר בין הארצות לאחר הנישואין?} 

^{דעה א': פסקו לפי התוספתא, והבינו על-פיו שיד האיש עדיף תמיד מיד האישה, ויכול לכוף אותה לאחר נישואיהם ללכת למקום מגוריו ואפילו מכרך לכפר, ואפילו נישאו במקום מגוריה. אולם, הוא אינו יכול לכוף אותה לצאת ממקום מגוריו, אפילו ללכת למקום מגוריה. וגם בתוך ארץ מגוריהם, הבעל יכול לכוף את אשתו בכל עת, לעבור מכרך לכרך, כשהם שווים (כמבואר להלן), אך לא מכרך לכפר (רי"ף, רמב"ם, שולחן ערוך במקום הרמב"ם, רש"י וכל הגאונים לא חוששים לדעת רבינו תם (דעה ג) (ב"י)).}

^{דעה ב': כמו בדעה א', כל עוד לא נישאו במקום מגוריה. ואפילו התארסו שם, בית שמואל מביא כאפשרות שהטור הבין בדעת המהר"ם, שהכוונה הוא שאינו יכול לכופה רק כשאירסה ונשאה במקום מגוריה, אך אם אירסה במקום אחר, יכול לכופה. אולם אם נישאו במקום מגוריה אינו יכול להוציאה (מהר"ם). הבית חדש, יישב בדוחק שאין מחלוקת (בין דעה א' לדעה ב') והמהר"ם מדבר על מקרה שהתעכבו במקומה לאחר הנישואין, שאינה צריכה לבוא אחריו.}

^{דעה ג': יד האישה עדיפה מיד הבעל, והיא יכולה לכופו, כל עוד לא נישאו במקומו, או במקומם (כששניהם ממקום אחד). בארץ מגוריהם, האשה יכולה לכוף את בעלה בכל עת, לעבור מכרך לכרך (טור בשם רבינו תם, הביאו הרמ"א ביש אומרים). רבינו תם מנמק זאת, מכיוון שהשיירות אינן מצויות ביניהן, הבעל אינו יכול תמיד לחקור ולדעת מנהג אנשי מולדתו. אמנם באותו אזור יד האישה עדיפה ויכולה לכופו ללכת לעירה, משום שעולה עמו ואינה יורדת. ועוד שהוא יכול ללכת ולראות את אוהביו, והיא אינה יכולה.}

^{דעה ד': כיוון שזו מחלוקת, ואיך לא נחוש לדעת רבינו תם מאחר והמהר"ם חשש לדבריו (דרכי משה). הולכים לחומרא לשני הצדדים, ושניהם אינם יכולים לכוף זה את זה (מהר"ם, דרכי משה).}

^{במקום שצריכה האישה ללכת למקומו של האיש ומסרבת מה דין כתובתה?}

^{פוסק השולחן ערוך, במקום שיד הבעל עדיפה, והאישה מסרבת לצאת למקומו, יוצאת בלא כתובה ובלא תוספת כתובה, שעל מנת כן נשאה, ואף על פי שלא פירש לה שמפסידה כתובתה. ובבית שמואל כתב שבהגהות מרדכי הביא מחלוקת בזה בין רבינו חננאל לרבינו תם, האם בכל מקום שיוצאת בלא כתובה, מפסידה גם תוספת כתובה.}

^{גר עימה בעירו ולא הסתדרו שם, ולאחר מכאן עבר לעירה וגם שם לא הסתדרו, האם יכול לחזור להוציאה למקומו, או לכל מקום שירצה?}

^{כתב הרמ"א שאם היה גר עמה בעירו ולא מתדר שם (לא הסתדרו שם), ונסע עמה לעירה דרך מקרה וגם שם לא הסתדרו, יכול לחזור ולהוציאה חזרה למקומו (ריב"ש). וכתב הבית שמואל באות ח, שכשמוציאה יכול לקבוע לעבור לאן שירצה, כפי שיכול כשעובר מחמת גזירה.}

^{כאשר רוצה האישה לכוף את הבעל ללכת לגור במקומו, האם הדין עימה?}

^{יש להסתפק באופן ההפוך, כשרוצה לכוף אותו ללכת למקומו, דעל דעת כן נישאה (חלקת מחוקק). והבית שמואל כתב שוודאי אינה יכולה לכוף אותו, כיוון שלא כופים עליו, אלא עליה, ואפילו רבינו תם יודה בכך, שכן לשיטתו היא יכולה לכוף אותו רק כדי לעבור למקום מגוריה.}

^{כאשר האיש אינו יכול לפרנס עצמו, במקום בו הוא נמצא האם יכול להוציא את האישה למקום אחר, והאם יכול לכפותה לנדוד ממקום למקום?}

^{דעה א': כופה את אשתו שתלך עמו למקום אחר (תרומת הדשן, וכן פסק הרמ"א כיש אומרים). ודווקא כשנשאה סתם, אבל אם התנו במפורש לדור שם, אינו יכול לשנות (נודע ביהודה).}

^{דעה ב': אינו יכול לכפותה (ריב"ש, ב"י, רמ"א כיש חולקין).}

^{לכל הדעות, אינו יכול לכוף אותה לנדוד עמו ממקום למקום (ריב"ש, חלקת מחוקק, ובית שמואל).}

^{כשחלה הבעל ויש חשש סכנה לחייו במקום בו הם נמצאים, האם יכול לכופה לעבור למקום אחר?}

^{כשחלה, גם אם יש חשש סכנה לחייו, לכולי עלמא אינו יכול לכופה לעבור למקום אחר, כי רק במקרה של דוחק עניות, שגם היא הופכת לענייה, נוח לה ללכת למקום אחר, וגם כשאינה רוצה, בטלה דעתה, ויכול לטעון שנשאה על דעת סתם נשים. אבל כאן שרק הוא סובל מכאבים, מה איכפת לה (יש לפרש דנסתחפה שדהו), ואין לכוף, לא אותה וגם לא אותו (נודע ביהודה). והפתחי תשובה פקפק בכך, שהרי אם יש לו מכאובים מסתמא שהוא גם לא יוכל להתפרנס. אולם, אם התנו במפורש לדור שם משמע שמודה לנודע ביהודה.}

^{מי שיש לו אשה במדינה אחת, והלך ונשא אשה נוספת במדינה אחרת, האם צריכה ללכת עמו לעירו?}

^{מי שיש לו אשה במדינה אחת, והלך ונשא אשה נוספת במדינה אחרת, צריכה לילך עמו לעירו דודאי נשאה לשוב לביתו (בית יוסף בשם הרשב"ץ, וכן פסק רמ"א).}

^{דעה א: כאן, גם רבינו תם יודה שהבעל יכול לכופה (בית שמואל).}

^{דעה ב: הרשב"ץ ביאר דין זה לפי הפוסקים האחרים, החולקים על רבינו תם, ואין כאן חידוש שהרי כבר נפסק שהאיש יכול לכוף את האשה ללכת למקומו, לכן תימה מדוע הרמ"א מביא דין זה, ואם כוונת הרמ"א לחדש כן אף לדעת רבינו תם, מנא ליה שהרשב"ץ סובר שכאן גם רבינו תם יודה (חלקת מחוקק).}