האם יכול האיש להוציא את האישה ממקום מגורים יפה למקום מגורים לא יפה?


האם יכול האיש להוציא את אשתו מנוה היפה לנווה הרע?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע"ה סעיף ב)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.



האם יכול האיש להוציא את אשתו מנוה היפה לנווה הרע?

פוסק השולחן ערוך, כשהבעל מוציא את אשתו מכרך לכרך, הוא אינו יכול להוציאה מנוה יפה לנווה רע, ומנוה רע לנווה יפה. והטעם כתב בבאר הגולה באות ח, כי גופו של האדם נבדק לפי מקומו, ואם הוא רגיל לנווה הרע ועובר לנווה יפה, הוא עלול לחלות. וכל זה דווקא במעבר מכרך לכרך בארץ מגוריהם, אבל בנשאה בארץ אחרת, יכול להוציאה לארצו גם מנווה יפה לנווה רע, דהוי כאילו היתנו ביניהם שתלך אחריו (חלקת מחוקק באות יא). והבית חדש כתב בשם המהרש"ל שבכל אופן, בתוך אותה העיר יכול להוציאה מנוה יפה לנווה רע (בית שמואל באות יא).



האם יכול להוציאה ממקום שרובו ישראל למקום שרובו גויים, או מקום שרובו גויים למקום שרובו ישראל?
פוסק השולחן ערוך, אסור להוציאה ממקום שרובו ישראל למקום שרובו גויים, אבל במצב הפוך היינו ממקום שרבו גויים למקום שרובו ישראל תמיד מוציאים. אפילו מנווה יפה לנווה רע (חלקת מחוקק באות יב).



האם מותר להוציא ממקום שהמושל טוב למקום שהמושל רע, ומה הדין למקום שרובו ישראל והמושל שם רע?

כתב הרמ"א שאסור להוציא ממקום שהמושל טוב למקום שהמושל רע (הגהות מרדכי). מסדר הדינים ברמ"א משמע שאסור אף כשמוציאה למקום שרובו ישראל. אבל בהגה"מ משמע שמושל רע מקביל לנווה רע, ואם כן למקום שרובו ישראל יש עדיפות על פני מקום שהמושל רע (חלקת מחוקק באות יג).



האם יכול להוציאה ממקום שיש רופא וכדומה למקום שאין רופא?

אסור להוציאה ממקום שיש רופא ודברים אחרים שצריכים בעיר, למקום שהדברים הללו אינם (מהרי"ט, הביאו בבאר היטב באות יט).

 


האם יכול האיש לכפות את האישה קודם הנישואין, לבוא למקומו ומדוע, ומה הדין אם התנה עם אמה?

דעה א': כתב הרמ"א שאינו יכול לכופה ללכת למקומו, וצריך לכנסה במקומה (ריב"ש), כי עדיין לא התחייב בכתובה ובתנאי הכתובה, ואם תחלה או תישבה, יהיה פטור מלרפאה, לפדותה ולקוברה. וכל הדרכים בחזקת סכנה (חלקת מחוקק). אלא אם התנה עימה במפורש, התנה עם אמה, לאו כלום הוא (רמ"א) והרשב"ץ חולק על הרמ"א. אולם גם לדעת הרמ"א, כשהאשה יתומה, והתנה מדעתה ומרצונה, וגם הסכימה ומודה על כך, התנאי יחול ותלך עמו (חלקת מחוקק באות טו). ואם יש אמתלאות וטעמים לדבריו צריכה לילך אחריו (הגה"מ, רמ"א, בית שמואל).

דעה ב': יכול לכופה להינשא במקומו, הואיל והוא נאמן על עיקר הדירה שתדור עמו שם (רשב"ץ, הביאו הבית יוסף, בית שמואל).

 

 

האיש טוען שהתנה עמה שינשאו במקומו, והאישה מכחישה, והשדכן מעיד לטובת האיש מי מהם נאמן?

האיש טוען שהתנה עמה שיינשאו במקומו, והאישה מכחישה, והשדכן מעיד לטובת האיש. לדעת מהר"מ אלשיך תשבע, אך בספר ישועות-יעקב מסתפק, כיוון שאין כאן תביעת ממון, ואין נשבעים אלא על תביעת ממון (פתחי תשובה באות ה).