שנים אוחזין ב"מפטיר יונה"

^{מאת: הרה"ג הרב שלמה בארי שליט"א - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר - אין להעתיק או לשכפל}

שאלה?

^{שמעון היה רגיל לקנות מדי שנה ביום הכיפורים "מפטיר יונה" וכבר הוחזק בכך שנים רבות.} 

^{ובא חברו והוסיף בדמים מרובים בכוונה כדי לקחת לחברו את אותה מצוה שהיה רגיל בה.} 

^{ומאידך, טוען לו שמעון שיש לו על כך חזקה. הדין עם מי?}

תשובה!

^{כתב הרמ"א (קמט, לא): אדם שהחזיק במצוה, כגון בגלילה או ספר תורה, וארעו אונס ונתנו הקהלות המצוה לאחר, כשעבר אונסו של ראשון חוזר למצותו. אבל אם נתן המצוה לאחר בלא אונס, נתבטלה חזקתו (מרדכי ב"ב ותוס').}

^{ובסמ"ע (סקנ"א) ביאר, שנתנה הוא מעצמו לאחר, דאילו הקהל לאו כל כמינייהו ליתנו לאחר וכמו שביאר לנו הרמ"א לעיל באם שהוחזק שיקראו הקהל בספר תורה שלו, שלא יכולים לקרוא באחר.}

^{ומבואר מדבריו שבאופן שאין המוחזק בעשיית המצוה נתן אותה מרצונו הטוב אלא נלקח בצורה לא הוגנת, אין יכולים לקחת ממנו מצוה זו שהוחזק בה אלא א"כ נתן את אותה מצוה מחמת שנאנס שאז עדיין הוא נחשב למוחזק בה.}

^{ברם, הביא מ"ש בספר חסידים (סי' תשס"ד ותשס"ה) בחכם שנהג להחזיק במצוה בסך שנתן לצדקה, ועמדו אינם מהוגנים והוסיפו לתת לצדקה יותר עבור המצוה, שהם קודמים כיון שיש לעניים ריוח, אף שאינם מתכוונים לשם שמים אלא להתכבד, אל ימנע מהם מלקנות מצוה זו בסך יותר ממנו.}

^{ובספר שער משפט (סי' קמ"ט ס"ק ו) הביא דבריו וכתב: אם כן כל שכן בהחזיק במצוה בחנם, דמי שנותן ממון לצדקה עבור המצווה הוא קודם, ושכך כתב בתשובת מהר"י הלוי (אחיו של הט"ז) סי' כ"א.}

מסקנא דדינא: 

שמעון שהוחזק לעלות למפטיר יונה והיה משלם על כך מדי שנה לקופת בית הכנסת ובא אחר ומשלם יותר על כך, יש לו זכות קדימה כיון שיש רווח לבית הכנסת בזה. 

^{לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.}