אשה המקיימת יחסים מחוץ לנישואין נאסרת על בעלה [1]. אם האישה רק עוברת על דת יהודית (מנהגי בנות ישראל הכשרות) - בעלה פטור מכתובתה ומחייבים אותה לקבל גט [2]. מה הדין כשהבעל אינו נאמן לאשתו ומקיים קשרים אסורים מחוץ לנישואין [3].
אשה המקיימת יחסים מחוץ לנישואין נאסרת על בעלה [1]. אם האישה רק עוברת על דת יהודית (מנהגי בנות ישראל הכשרות) - בעלה פטור מכתובתה ומחייבים אותה לקבל גט [2]. מה הדין כשהבעל אינו נאמן לאשתו ומקיים קשרים אסורים מחוץ לנישואין [3].
"מה שקנתה אשה קנה בעלה" (גיטין עז,א), ותיקנו חכמים שמעשי ידי אשה לבעלה. חז"ל תיקנו מעשי ידיה של האשה לבעלה, תחת מזונותיה (כתובות מז,ב), (אמנם יכולה האשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה, כלומר שהיא מעוניינת לפרנס את עצמה, כתובות קז,ב).
לפי כתיבה מאוחרת של מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה, משמע שכלל אין לחלק בין האב והאם, ולכן במשמורת משותפת, יש לחלק את המזונות באופן שוויוני בין ההורים בהתאם ליכולותיהם.
היות שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על היושבים על מדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם.
מעשה-רקח שם תמה על המגיד משנה וכותב: "אבל לענין הצדקה ולפרנס את קרוביה ובניה היכא דליכא אב מהיכא תיפוק לן למפטרה"