במאמר זה נעסוק בנושא רגיש וחשוב אשר מעסיק רבים מדייני בתי הדין הרבניים בכל מיני קונסטלציות שונות ומגוונות. "גביית כתובה מוגזמת ומופרזת שלעיתים הסכום הנקוב בה מסתכם במיליוני שקלים" בעיקר נתמקד בשאלה האם כתובה מוגזמת היא חספא בעלמא (נייר נטול ערך משפטי) או שטר חוב בריא בר גבייה?
נסיבות שלפני הנישואין - המניעים לכתיבת כתובה בסכומים מופרזים הם רבים. אך רק המתחייב בכתובה יודע את המניע האמתי לכתיבת הסכום המופרז. נמנה כמה מהסיבות לכתיבת כתובה מוגזמת בכדי להבין את רוח הדברים: יש שאכן כותבים סכום גדול באמת ובתמים מתוך מחשבה טהורה וזכה שכשם שעכשיו הוא ובת זוגו אוהבים, כך לעולם לא ישתנו פני הדברים וכלתו אכן שווה אלפי אלפים.
אך יש שסתם מגזימים בכדי להרשים את הכלה והחברים ושאר המוזמנים. ויש שפשוט מתחייבים וחותמים בלי להבין את ההשכלות של הדברים, בשעה שהם בשיאם של הריגושים ומן הסתם אינם חושבים על גירושין. ויש הטוענים שהוטעו על ידי מסדר הקידושין והשושבינים. ואחרונים חביבים הם אלו שמראש יודעים שהם נטולי משאבים, ואינם נזהרים וכותבים מספרים ללא כל מעצורים.
לכל טענה מסוג הטענות שהוזכרו לעיל תוכל להיות השפעה בדרך ישירה או עקיפה, הצטרפות כסניף ואפילו כטענה בראיה, כאשרת תבוא האישה לגבות את כתובתה. אך ישנם גם טענות שאינם עולות בקנה אחד עם רוח ההלכה וכללי הפסיקה.
כתובה מוגזמת – התייחסות מפורשת לדין כתובה מוגזמת נידונה בפד"ר 1054415-2 בית דין רבני אזורי חיפה בהרכב הדיינים: הרב אברהם מאיר שלוש אב"ד. הרב חזן אברהם שמואל. והרב רפאל זאב גלב. לגבי כתובה שהסכום הנקוב בה 5.555.000 ₪ (כנראה כנגד עין הרע) וזו לשונם: הן אמת כי סכום הכתובה הנזכר גבוה מעל גבוה, ואפשר שנקבע רק לסימנא בעלמא.
וכבר האריכו בזה בפסקי דין רבים אם יש בזה משום אסמכתא ובפרט בסכום שאי אפשר לשלמו "ונכתב כן רק לתפארת המליצה או לכבוד הכלה אבל לא לגוביינא" וכן מבואר בבית מאיר הובא בפתחי תשובה (אבן העזר סימן נ ס"ק ט) דכשם שהאומר אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא לא חשיב גזים, כך המתחייב מעט יותר מדמי הבושת בצמצום הוי בכלל במיטבא. ומינה דאם התחייב סך רב יותר ודאי דהוי אסמכתא דומיא דאם אוביר אשלם אלפא זוזי עכת"ד.
ולמעשה דבר זה נפתח בגדולים - בפסק דין בהרכב הרב שאר ישוב כהן. הרב מרדכי אוריה. והרב חיים שלמה שאנן. ופורסם בפסקי דין רבניים חלק ט"ו עמוד 211. אודות כתובה שהתחייב בה הבעל סך של מאתיים וארבעים מיליון שקלים, וכתבו שם דאף שהבעל נשבע שבועה חמורה על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הנשבעים באמת, ואף גם זאת שקבל בקניין על כל האמור בכתובה בכל זאת אין השבועה והקניין חלים על התחייבות דמיונית זאת שאין ביכולת הבעל ורוב העולם לעמוד בה והדבר דומה לתנאי "על מנת שתעלי לרקיע" שאין בו ממש.
וסוף דבר הכריעו שם שאף קניין בבית דין חשוב לא מהני בהתחייבות מוגזמת כזאת, מאחר שאין בית דין חשוב שיסכים לחיוב זה ועל כרחך שהדבר נעשה רק לכבוד ויש לפקפק אף בשבועה שנשבע החתן כמבואר ביורה דעה (סימן רל"ב סעיף ה') שהנודר בדבר שאינו יכול לקיימו אינו נדר עכת"ד.
ויש להוסיף כי מרן מופת הדור והדרו הראשל"צ רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ה' אבן העזר סוף סימן יג) הביא דברי הרב עבודת השם (אבן העזר סימן י"ח דף קכ"ו ע"א) שהאריך למעניתו להסביר שאין לחוש למה שנוהגים להשביע החתן על ידי תקיעת כף ועל דעת המקום בלי שם וכינוי, כיון שלדעת רבנו תם והרא"ש (ריש נדרים) לא הויא שבועה כלל שהושבע כן מפי אחרים עיין שם.
כתובה לשם הכבוד - התייחסות מפורשת לדין "הכתובה נכתבה לכבוד בעלמא" – אנו מוצאים בפד"ר 970017-8 בית דין רבני אזורי תל אביב יפו בהרכב הדיינים: הרב מאיר פרימן – אב"ד. הרב מאיר קאהן. והרב יצחק רפפורט. וזה לשונם:
אמנם לא הביא הבעל לעדות את הרב שהסביר לו, לדבריו, שהסכום אינו מחייב. אך מהכרת המתרחש בתחום הכתובות – הטענה מתקבלת על הדעת שכן ידוע שישנה כיום הבנה בציבור שהסכום הנקוב בכתובה לא מחייב וכו'... "אבל במציאות הקיימת היום שקיימים רבנים עורכי חופות שאינם מייחסים חשיבות לסכום הכתובה, הרי שיש בסיס לטענה שהכתובה נכתבה לשם הכבוד על דעת הרב שערך את הכתובה".
אמנם אין לקבוע מסמרות בנדון וכל מקרה יידון לגופו, "אכן בנדון דנן יש לתת משקל לטענה האמורה בהתחשב בעובדה שבשעת החתונה לא עמדו משאבים כלכליים לבעל וסכום של מליון שקל היה עבורו גוזמה גדולה"
נסיבות שלאחר הנישואין - רבות הם הסיבות שבגינם האשה תפסיד כתובתה וכן לא מעטות הסיבות שבגינם הבעל יתחייב לשלם כתובה, והעיקריות שבהם, שנידונות בפני בתי הדין הרבניים ביום יום: הם מרידה של הזוג אחד בשני. טענת מאיסות של מי מהצדדים בגין סיבה או טענה מבוררת כגון: התמכרות לאלכוהול בגידות ומעשי כיעור, אלימות ועוד... וברוב רובם של המקרים הכתובה מובלעת באיזון המשאבים וחלוקת הרכוש שצברו בני הזוג במהלך חיי הנישואין, או באם הגיעו הצדדים להסדר רכושי בהסכם גירושין.
יש לציין ולהבהיר גם פניית מי מהצדדים בבקשה לשלום בית, גירושין, מזונות או כל סעד אחר תשמש כסניף צדדי או מרכזי לחיוב או הפסד הכתובה בסופו של ההליך אותו אתם מנהלים.
לסיכום: החכם לא נכנס לאן שהפיקח יודע לצאת ממנו. היו זהירים והזהירו את הקרובים לכם לא להתחייב סכומים מוגזמים ומופרזים. נקלעתם אתם או הקרובים אליכם להליך גביית כתובה בין אם סכום הכתובה הוא מעל ההיגיון הבריא ובין עם הוא בנורמל. אל תהססו והתייעצו עם טוען רבני מוסמך הבקי בהלכות ובגישת פסיקת בתי הדין הרבניים. לא כל מקרה דומה לחברו ופעמים שפרט קטן משנה את כל התמונה "לטובה או לרעה". בהליך גביית הכתובה יש כללים קבועים וסימני דרך ברורים. אך ישנם גם משתנים שונים שיכולים לשנות את ההכרעה הסופית.
מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, ויש להיוועץ בטוען רבני בכל מקרה לגופו.
