כיצד יתקיים דיון בבקשה לגירושין בהסכמה, ומה הדין במקרה של שכיב מרע? בבקשה לגירושין אף בהסכמת בני הזוג, יתקיים דיון כמו במשפט רגיל ויינתן פסק דין לגירושין. אך במקרה של שכיב מרע רשאי בית הדין לסדר את הגט בלי דיון מוקדם.
קנה. דיון בעניין גירושין
כיצד יברר בית הדין את עילות הגירושין בתביעת גירושין, והאם יכול לדרוש הוכחות? בדיון, בבקשה לגירושין, יברר בית הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון.
קנו. הופעת בעלי הדין אישית
האם צרכים בני הזוג להופיע אישית בדיונים לגירושין? על הזוג להופיע אישית לדיון בפני בית הדין, אלא אם כן החליט לפטור את שניהם או אחד מהם מהופעה אישית.
קנז. תוכן הבקשה
כשאחד מבני הזוג מגיש בקשה לגירושין בהסכמה, מה תכיל הבקשה? בקשה לגירושין בהסכמה תכיל שמות בני הזוג, לרבות שמותיהם הקודמים, שמות ההורים, מקומות הלידה של בני הזוג ומקום מגוריהם האחרון, תאריך הנישואין ומקומם, שמות הילדים, גילם ומקום הימצאם, מספרי תעודת זהות ופרטי נישואין קודמים אם היו כאלה.
קנח. מועד לסידור הגט
האם יכול שיסודר גט, לפני מתן פסק דין לגירושין? לא יסודר גט לפני מתן פסק הדין לגירושין, גם בהסכמת בני הזוג.
קנט. בקשה לגירושין כשהבעל בחוץ לארץ
הגישה האשה בקשה לגירושין, והבעל נמצא בחוץ לארץ, כיצד יפעל בית הדין, והאם דואר רשום נחשב למסירה כדין? הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על ידי האשה כשבעלה נמצא בחוץ לארץ, יברר בית הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית הדין או לרב מוסמך במקום הימצאו של הבעל, כדי להזמין את הבעל, למסור לו את העתק הבקשה או התביעה ולשמוע את תשובתו על הבקשה או התביעה. עם זה יעביר בית הדין לאותו בית דין או לרב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור גט בין בני הזוג. משלוח כתבי בית דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין.
קס. בקשה לגירושין כשהאשה בחוץ לארץ
הגיש הבעל בקשה לגירושין, והאשה נמצאת בחוץ לארץ, כיצד יפעל בית הדין, והאם דואר רשום נחשב למסירה כדין? הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על ידי הבעל כשאשתו נמצאת בחוץ לארץ, יברר בית הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית הדין או לרב מוסמך במקום הימצאה של האשה כדי להזמין את האשה, למסור לה את העתק הבקשה ולשמוע את תשובתה על הבקשה או התביעה. יחד עם זה ידרוש בית הדין מאותו בית דין או רב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור הגט. משלוח כתבי בית דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין.
קסא. מקום סידור הגט
מהו המקום שבו יסדרו את הגט? כל סידור גט ייעשה בבית הדין. רק במקרים יוצאים מן הכלל רשאי בית הדין להחליט על מקום אחר לסידור הגט.
קסב. מעשה בית דין
מה יעשה בית הדין לאחר הגירושין? אחרי הגירושין יוציא בית הדין "מעשה בית דין" על ידי בית הדין שבפניו נמסר הגט.
קסג. נמסר שלא במקום כתיבתו
נמסר גט שלא במקום כתיבתו, מי יוציא "מעשה בית דין"? נמסר גט שלא במקום כתיבתו, יוצא "מעשה בית דין" על ידי בית הדין שבפניו נמסר הגט.
קסד. נמסר בחוץ לארץ
גט שנמסר בחוץ לארץ, איזה בית הדין יוציא "מעשה בית דין" על גט זה? על אף האמור בתשובה הקודמת, אם מסירת הגט התקיימה בחוץ לארץ, יוציא בית הדין בארץ, שלפניו נכתב הגט, "מעשה בית דין" על הגירושין, אחרי שיוכח לו שהגט נמסר כדין.
קסה. מעשה בית דין בגט זיכוי
מתי מוציא בית הדין "מעשה בית דין" על גירושין, ומה הדין בגט זיכוי? אין מוציאין "מעשה בית דין" על גירושין אלא לאחר שהגט נמסר כדין. גם במקרה של גט זיכוי אין מוציאין "מעשה בית דין" אלא לאחר שהגט הגיע לידי האשה.
הנדון: סידור גט בפני שלושה דיינים;
ב"ה מתוך תיק 1417679/2 בבית הדין הרבני האזורי באר שבע לפני כבוד הדיין: הרה"ג הרב אברהם הרוש שליט"א
סיבה נוספת להצריך שלשה דיינים בעת מסירת הגט
הבאנו לעיל ג' סיבות להצריך בי"ד בעת מסירת הגט:
א. דעת הנוב"י מפני שמעשה כריתת הגט מחיל את חיוב הכתובה.
ב. דעת החת"ס מפני קבלת עדות עדי החתימה והסופר על כתיבת הגט וחתימתו לשמה, ושנעשה על פי ציוויו של הבעל.
ג. דעת הציץ אליעזר והגר"ע יוסף מפני שצריך שלשה בעת בירור שמות והדקדוקים הנצרכים לזה.
נראה שכיום עם קריעת הגט לאחר המסירה (על פי סדר הגט), התווספה סיבה נוספת לעשות את המסירה בפני שלשה, מאחר וכדי להינשא מחדש האשה צריכה עדות על גירושיה ועל כן צריך לכתוב לה מעב"ד, וכדי שלא יהיה בזה בעיה של מפי כתבם לא סגי בשנים אלא יש להקפיד לעשות זאת בפני שלשה.
וכן כותב בשו"ת התשב"ץ (חלק א סימן א), וז"ל:
"והאידנא אינהוג רבותי' ז"ל קריעת הגט ולהעמיד ב"ד אחר מסירת הגט לעיין בגרושין אלו אם נעשו כהלכה ולשרוף אח"כ הגט ולכתוב לה שטר ראיה שהם החזיקוה מגורשת גמורה כדי לסלק כל ערעור וכל קול פסול שכיון שנעשה לה מעשה ב"ד דהיינו קריעת הגט או שריפתו הרי היא מגורשת ע"פ ב"ד ונסתלקו מעליה כמה חששות וערעורים שהיו יכולין לצאת עליה אם לא נעשה בה מעשה ב"ד לפי שעתה כבר נגמר ענינה בב"ד והטוען אחר מעשה ב"ד אינו כלום. זהו מנהגן של כל ישראל ותקנת האחרונים ז"ל"
וכן האריך התשב"ץ בגדר זה במקום נוסף (ח"א סימן כו), ז"ל:
"ואין דבריך מכוונין שכיון שנקרע הגט וע"פ מעשה ב"ד היא רוצה לנשא ולגבות כתובתה כדיני ממונות דמי וכיון דבדיני ממונות אין דיין דן ע"פ קרובו ובירושלמי שהביא הרי"ף ז"ל בה' סנהדרין הכי נמי בהיתר זה אין היתרו כלום...
אבל מה שאמרת דבדרבנן עד נעשה דיין זה נמשך לסברתך שאין אנו צריכין למעשה ב"ד בהיתר אשה ורצית לדון ק"ו שאם בדרבנן עד נעשה דיין כ"ש בזה שאינו לא מדאו' ולא מדרבנן. וכבר כתבתי שעכ"פ צריכין אנו מדאו' מעשה ב"ד להוציא א"א מחזקתה לחזקת פנויה דחזקה דאוריי' היא וצריכין אנו לעדות ברורה לבטל החזק'. וכן אנו צריכין דיינים כשרים לקבל עדו' זו כשאר דיני תורה...
וכבר כתבתי שא"א להוציא א"א מחזקתה בלא עדו' גמורה ואלו נשאת בלא מעשה ב"ד ונקרע גטה ועדי גירושיה במדינ' הים תצא ובניה ממזרים וכיון שלהתירה לינשא צריכה גט או עדי גרושין או דיינין שהעידו בפניהם עדים שנתגרשה הרי הוא דין גמור ככל דיני תורה. ומה שאמרת שכיון שהגיע הגט לידה הרי היא מגורש' גמורה ודאי כן הוא. ואין אנו אומרים שאם נשאת בלא היתר שתצא כיון שיש עדי גרושין או גטה יוצא מתח' ידה אבל קבל' עדו' זו דין הוא ככל קבלות עדו' ואם לא נתקבל' עדו' זו בהכשר אינה כלום וצריך לחזור ולקבל אותה בכשרו' ואם הלכו עדיה למדינ' הים הרי זו בחזקתה ולא תנשא."
הרי לן מדברי התשב"ץ שהצורך במעב"ד לאחר הגט הינו צורך מהותי, ואינה יכולה להינשא אם אין לה מעב"ד.
עוד יעויין בריב"ש (סימן שפט-שצ) בצורך במעשה בי"ד.
כמו כן יעויין בספר עטרת דבורה (חלק ב חו"מ סימן טו) שהאריך בגדרי מעשה ב"ד ומדוע לא הוי שטר פסול, וכן את אלו היכולים להצטרף למעב"ד.