תקנות הדיון

תקנה י. משפט בין בני זוג

^{תביעה בענייני אישות בין בני זוג להיכן תוגש, ומה הדין אם לא הוגשה כדין וניתנו נימוקים על כך, ואיזה סמכויות יש לבית הדין שבו הוגשה התביעה בענייני אישות? תביעה בין בני זוג בענייני אישות, תוגש לבית הדין הרבני של מקום המגורים האחרון של בני הזוג. אם הוגשה תביעה בבית הדין שאינו במקום האחרון של בני הזוג, וניתנו נימוקים למה הוגשה התביעה שלא במקומם האחרון, רשאי בית הדין לפי שיקול דעתו לדון בתביעה. הוגשה תביעה בענייני אישות, והתנהל דיון בבית הדין במקום פלוני, אם הדיון הסתיים בגירושין, תהא בידי אותו בית דין הסמכות לדון בעניינים הקשורים באותה תביעה, גם לאחר הגירושין. הסתיים הדיון בהחלטה סופית אחרת בתיק העיקרי תהא בידי אותו בית דין הסמכות לדון בשינוי אותה החלטה אם אחד הצדדים ממשיך לגור באזור שיפוטו של אותו בית דין.}

תקנה ט: נתבעים אחדים

^{כשהתובע תובע כמה אנשים, היכן רשאי להגיש את התביעה, ומה רשאי בית הדין לעשות כשמקבל את התביעה? במשפט נגד נתבעים אחדים, הברירה בידי התובע לתבוע במקומו של אחד הנתבעים העיקריים, אולם בית הדין רשאי להחליט, לפי בקשת נתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך, להעביר את הדיון לבית הדין של מקומו של נתבע אחר.}

תקנה ח: יותר ממקום אחד

^{כשמקום הנתבע נמצא בכמה אזורי שיפוט, להיכן יגיש התובע את תביעתו, ומה רשאי בית הדין לעשות כשמקבל את התביעה? אם לפי הכללים שבסעיף הקודם, יותר מבית דין אזורי אחד נחשב כבית דין של מקום הנתבע, הברירה בידי התובע לבחור באחד מבתי דין אלה. אולם בית הדין שהעניין הוגש לפניו רשאי, לפי בקשת הנתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך להעביר את הדיון לבית דין של מקומו האחר של הנתבע.}

תקנה ז: המשפט במקום הנתבע

^{אדם שרוצה להגיש תביעה בבית הדין להיכן יגיש אותה, ומה נחשב כמקום הנתבע, ומה הדין אם אין לנתבע מקום קבוע, ומה הדין אם הנתבע בחו"ל? התובע הולך אחר הנתבע, ולכן על התובע להגיש את תביעתו לבית הדין האזורי של מקום הנתבע. כמקומו של הנתבע יראו את מקום מגוריו הקבוע, או את מקום עבודתו, או מקום עסקיו העיקריים. כשאין לנתבע מקום קבוע בארץ, המקום שנמצא בו נחשב כמקומו. אם מקום הנתבע אינו ידוע או שמקום מגוריו הוא בחוץ לארץ, תוגש התביעה לבית הדין האזורי של מקום התובע.}