טוען רבני דוד עשור מסביר מדוע עדיף להגיע לפשרה בתביעת כתובה
מדוע כדאי להגיע לפשרה בתביעת כתובה
מטבע הדברים, תביעת כתובה עוסקת גם בעניינים פחות נעימים - בין היתר בצד האשם בגירושין. בהתאם לכך, תביעת כתובה משפיעה על לא מעט הליכים - ואילו במקרים רבים התוצאה שמתקבלת תהיה חד צדדית. לכן, תמיד נעדיף להגיע לפשרה. פשרה היא בעצם הדרך שלנו להגיע לתוצאה מאוזנת וידועה מראש במקום תוצאה של "הכל או כלום" לטובת צד אחד בלבד. אז למה עוד כדאי להגיע לפשרה כאשר מדובר בתביעת כתובה, ומה עוד עלינו לדעת על כך לפני שנבחר טוען רבני? על כך ועוד יסביר טוען רבני דוד עשור במהלך המאמר הבא שאתם עומדים לקרוא.
דוד עשור טוען רבני ומגשר – ליצירת קשר חייגו 052-719-6716
קצת רקע על כתובה
בהתאם להלכה היהודית והדין היהודי - כתובה היא בעצם שטר התחייבות של הבעל כלפי אשתו. על אותו שטר חותמים במעמד טקס הנישואין הקדוש. הכתובה בעצם אמורה לציין בצורה מפורטת את אשר חב הבעל במסגרת חייהם החדשים והמשותפים. בין היתר, על הבעל לציין במסגרת הכתובה סכום כספי שיהיה עליו לשלם במידה ובני הזוג חלילה יגיעו עד לכדי מצב של גירושין.
הכתובה כוללת כמה חלקים עיקריים:
• עיקר כתובה - זהו בעצם הסכום עליו מתחייב הבעל. הסכום בדרך כלל מתחיל ממינימום של מאתיים זוזים - שווה ערך ל-2,800 שקלים. [ראו פסק דין רבני בתיק שמספרו 1169298 שם העלו להלכה ששווי 100 זוז הוא כשמינית משווי 200 זקוקין, סך הכל 480.75 גרם כסף. היינו 375$ ובשקלים סך 1398.7 ש"ח.] ברוב המקרים כמובן נרשם סכום גבוה הרבה יותר מהסכום הבסיסי אותו מציין הבעל בכתובה כתוספת כתובה וכאמור, זהו הסכום שייתכן כי ימצא את עצמו משלם אם חלילה יגיעו למצב של סיום הנישואין. חשוב להדגיש כי גם אלמנה זכאית לסכום שנקבע בכתובה.
• תוספת כתובה - כפי שנתבאר הבעל עשוי להוסיף בהתאם לרצונו על הסכום המינימלי, ולמעשה זהו הנוהג המקובל אצל בני ספרד ונאמר בשמו של מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שיש להוסיף על עיקר הכתובה 52,000 ₪ כמניין בן, ושבעזרת ה' יהיה לבני הזוג הרבה מזל טוב ובן בקרוב. ואילו האשכנזים מוסיפים מאתיים זקוקים ושיעורם הובא בפסק הדין בתיק שמספרו 1169298 מתוך פסקי דין רבניים חלק י"א עמוד 362 והלאה, שם הובאה מחלוקת בעניין זה, ודעת הרוב מר"ן מופת הדור הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, והרב קאפח זכר צדיק לברכה, שהיות ש'יד בעל השטר על התחתונה', אם כן העיקר לדינא כדברי ה'נחלת שבעה', וסכום המאתיים זקוקים עולה ל ־3.840 קילו גרם כסף טהור וכן העלה בשמו חתנו הדיין הרב מרדכי טולידנו שליט"א בספרו 'מעשה בית דין' סימן י"ד עמוד ק"ט עיין שם. אם כן עולה ברור כי גם דעת מרן הרב הגאון הרב עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה הייתה שיש לחייב בבני זוג אשכנזים את תוספת כתובה סך 200 זקוקין + עיקר כתובה סך 200 זוז בשווי של 4800 גרם כסף [960+3840] כדעת הנחלת שבעה ששווים, בהתאם לשווי גרם כסף 2 ₪ 9600 ₪. [4800 * 2 ₪ = 9,600 ₪]
• נדוניה - יש להעריך במסגרת הכתובה את שווי הרכוש שהאישה הביאה עימה לנישואין. במקרים מסוימים של גירושין, הבעל יהיה מחויב להשיב לאישה את אותו שווי רכוש, כמובן רק במקרים בהם קיבל את אותו רכוש בצורה ברורה ומפורשת לאורך תקופת הנישואין.
מתי תיתכן זכאות לכתובה ומתי לא?
במקרים בהם הבעל הוא זה שיוזם את הגירושין, ובעצם אין לו סיבה הלכתית לכך - הרי שהאישה תוכל לדרוש את כתובתה. אולם, חשוב לציין כי גם במקרים בהם הבעל לא יזם בעצמו את תהליך הגירושין, אך התנהג בצורה שגרמה לעזיבת האישה באופן שעובר על ההלכה כגון בגידה או אלימות, האישה תוכל לדרוש את כתובתה, אך יצטרך להתקיים דיון האם טענתה טענה או שמא גם היא כמותו בהדדיות בכלל הטענות הנטענות כלפיו ו/או באלימות הדדית ואשמה גם היא בעזיבתה במשקל שווה לאשמתו, כך שבמקרה בהם האישה עשתה מעשים זהים לטענות ולעילות שבגינם מבקשת גירושין וכתובה, היא לא תהיה זכאית לכתובה.
גם במקרים בהם מתגלה לאיש או לאישה כי יש לצד השני מום או פגם כלשהו אשר לא סיפרו עליו קודם לנישואין והגיעו בזמן המתאים מבחינה הלכתית לבית הדין תהיה לזה השפעה ישירה על תביעת הגירושין והכתובה, ועל כך ראוי להתייעץ עם טוען רבני, טרם נקיטת צעדים בעלי משמעות משפטית, כדי שיוכל הטוען רבני לבחון האם ניתן להגיע לפשרה ולעמק השווה, ולפני נקיטת צעדים משפטיים וגדול השלום.
אז מדוע כדאי להגיע לפשרה בסכום הכתובה באמצעות טוען רבני?
פשרה והליכים נוספים כמו גישור גירושין נועדו לפתור את הסכסוך בין בני הזוג בצורה שתטיב עם שני הצדדים. תביעת גירושין בדרך כלל הופכת להיות "מלחמה" לכל דבר, בפרט שכל צד רוצה לצאת צודק על פי ההלכה, ולהוכיח את חפותו באשמת הגירושין, לעומת זאת פשרה המקובלת על הצדדים בתביעת הכתובה, מבלי לקבוע מסמרות מי הוא אשם בגירושין, פשרה שכזו בליווי של טוען רבני דוד עשור אמורה להביא את בני הזוג להסכם כולל שייערך בצורה הוגנת ומתחשבת בהתאם לרצון הצדדים, הסכם שכזה יכובד על ידי הצדדים וימנע בעיות של גבייה עתידיות, יאפשר להם לפתוח פרק ב' בנעימות מבלי לנהל מאבקים משפטיים מיותרים שנמשכים זמן רב ומשפעים בצורה שאינה טובה על המתדיינים והסדרי השהות והתקשורת עם הילדים המשותפים, ולפעמים אף פוגעים ביכולת לפתוח פרק ב' בחיים בצורה מאוזנת לשני הצדדים.
כאן ראוי לציין את גודל מעלתה ונעימותה של הפשרה כפי שנפסק להלכה בשולחן ערוך חושן משפט סימן י"ב סעיף ב "מצווה לומר לבעלי הדינים בתחילה הדין אתם רוצים או פשרה, אם רצו בפשרה עושים בניהם פשרה, וכשם שמוזהר שלא להטות את הדין, כך מוזהר שלא יטה הפשרה לאחד יותר מחברו, וכל בית הדין שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח" ובמקום אחר כתבנו שדברים אלו שייכים גם לטוען רבני, ו"כל טוען רבני שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח", שעל ידי כך הרי הוא מרבה שלום בעולם.