^{תביעת שלום בית בבית הדין הרבני על פי ההלכה באמצעות טוען רבני}

^{לא מעט בני זוג מתמודדים במצבים של מריבות וחילוקי דעות מהותיים ביחס לחיים המשותפים שלהם. במצבים מסוימים יכולים בני הזוג לצלוח את הקשיים שלהם בעצמם, ובמצבים אחרים עליהם לפנות אל אנשי מקצוע כמו מטפלים זוגיים, יועצים וכדומה. אך יש מקרים בהם אחד מבני הזוג יחליט כי נכון לו להגיש תביעת שלום בית בבית הדין הרבני. מדובר על תביעה משמעותית שעשויה להשפיע בצורה משמעותית על בני הזוג לטוב ולמוטב. כמו כן מטרת הגשת התביעה ונימוקי התביעה עשויים להיות שונים ממקרה למקרה.}

^{תביעת שלום בית במטרה לחולל שינוי משמעותי}

^{במקרים מסוימים יגיש אחד מבני הזוג תביעת שלום בית במטרה לרתום את בן הזוג לתהליך זוגי או אישי. תביעת שלום בית שמוגשת בבית הדין הרבני גורמת לכך שבן הזוג יהיה נדרש לשקול האם ברצונו לקבל את התנאים שמציב בית הדין כדי להציל את שלום הבית. כך לדוגמה, אם מדובר על בני זוג שניסו טיפולים אישיים או זוגיים או פנו אל יועצים זוגיים, אך משום מה הם לא פעלו בצורה עקבית, בית הדין עשוי להמליץ לבני הזוג לפנות לטיפולים נוסף וגם לעקוב אחרי היישום. בצורה כזו התהליך יהיה רציני ועקבי יותר וגם התוצאות תהיינה בהתאם.}

^{תביעת שלום בית למטרות שליליות}

^{אם כי למרבה הצער יש לא מעט מקרים בהם אחד מבני הזוג פונה אל בית הדין הרבני כדי לנקום בבן הזוג שלו או כדי להשיג אינטרס אישי אחר שהוא יוכל להשיג באמצעות הגשת התביעה. לדוגמה, אישה שמעוניינת בגירושין עשויה להפסיד את דמי הכתובה שלה, אך אם הבעל יגיש תביעת שלום בית, הוא בעצם מוכיח כי היא אינו מעוניין בגירושין. במצב כזה הוא עשוי שלא לשלם את דמי הכתובה, מאחר ולא כתב לה אלא על דעת שיהיו נשואים, ולא על דעת שתבקש גירושין, והכל בהתאם לפסיקת בית הדין הרבני.}

^סיכום

^{כיום כולם יודעים כי כשם שלא ניגשים לבית משפט או לכל תהליך חוקתי אחר ללא ליווי מקצועי של עורך דין רלוונטי, כך לא פונים אל בית הדין הרבני ללא טוען רבני לתביעת שלום בית, כאשר מבקשים שלום בית ממקום אמיתי, ובהתאם למבחני מהות התביעה ומבחני סיכויי התביעה.}