חיוב האם להשתתף במזונות ילדים על פי ההלכה בבית הדין הרבני
כאשר מזונות הילדים מדין צדקה יש לבחון את יכולת האם
מפורסמים דברי הרב שאול ישראלי זכר צדיק לברכה בפסקי דין רבניים חלק ט' עמוד 251 ובחוות בנימין חלק ב' סימן מ"ב כתב:
"אכן, כשזה מדין צדקה יש לברר גם את אפשרויותיה של האם, שכן גם האשה מחוייבת מדין צדקה. ובמקרה שגם היא אמידה, יש לדון על חלוקה נאותה של חיוב זה שמדין צדקה שעל האב והאם כאחד. במקרה דנן, שהילד כבר למעלה משש, אין החיוב מכוח התקנה אלא מדין צדקה בלבד".מתוך פסק דין שניתן על ידי הרה"ג הרב אוריאל אליהו דיין בבית הדין הרבני בנתניה.
דעת מר"ן הרב עובדיה יוסף שיש לחייב גם את האם
וכך פסק מרן הגאון פאר הדור הרב עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה בשו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן ע"ו (הוצאה חדשה בשנת התש"פ עמוד קצו הערה 12), לאחר שדחה את דעתו של המשפטי עוזיאל וקבע כי גם לאחר תקנת הרבנות הראשית החיוב הינו מדין צדקה, ואין לחייב יותר מחומש ולא כאשר יש לילדים נכסים, כתב וזו לשונו:
לדינא העיקר כהוראת בתי הדין הנ"ל (שהוא מדין צדקה), ועוד יש להאריך. גם אם האשה מרוויחה כמו הבעל ודורשת מזונות לילדים מעל גיל שש, יש לחייב הבעל והאשה גם כן לפרנס את הילדים שלהם מדין צדקה, ואם הוא אמיד כופין אותו, וכן כשהיא אמידה ויש לה רווחים טובים. [דבריו אלו של הגאון רבינו עובדיה יוסף לכאורה סותרים לדבריו בשו"ת יביע אומר (חלק י"א סימן ס"ז אות ב), ועיין בזה בפסק דין של הרב אבירן יצחק הלוי, הרב שמואל אברהם חזן והרב חיים וקנין בתיק 1022671/4 בבית הדין האזורי תל אביב יפו (2020), דסבירא ליה שתשובות אלו סותרות זו לזו והלכה כמשנה אחרונה כמובא בשו"ת יחוה דעת ולא כדבריו ביביע אומר.]
גם דעת הרה"ג הרב אליהו אברז'יל שיש לחייב את האם כמו האב
וכך כתב ראש אבות בתי הדין בירושלים הרב אליהו אברזיל בשו"ת דברות אליהו חלק י' סימן קל"ה וזו לשונו:
מעל גיל שש שנים חיוב האב במזונות בניו ובנותיו הוא מדין צדקה, והואיל וגם האשה חייבת במצוות צדקה, הרי אם כן חייבת במזונות ילדיה מעל גיל שש שנים מדין צדקה כמו האב, אשר על כן שעתה נשים עובדות ותופסות מעמדים גדולים בחברה כלכלית, ומשכורתם אינה נופלת משל גברים, ולפעמים יותר, שצריך לחייבם במזונות ילדיהם מעל גיל שש, דהרי גם נשים חייבות במצות צדקה, וכן העלה בשורת הדין כרך ד' עמוד ע"ב דיש לאם חיוב כללי של צדקה.
ישנם פוסקים הסבורים שגם מתחת לגיל שש החיוב הוא מדין צדקה
אמנם גדולים אלו כתבו דבריהם רק בקטינים מעל גיל שש, אך משהוכחנו כי גם מתחת גיל שש החיוב הינו מדיני הצדקה לפוסקים רבים, הרי שלשיטתם יש על האם חיוב מדין צדקה גם מתחת לגיל שש, וכפי שכתבו להדיא במעשה רוקח, רבנו ירוחם, ב"י, רמ"א, בית מאיר, פת"ש, עזר מקודש וחוט השני, ואפילו בתינוק יונק, אם כן לסוברים שגם על האב החיוב הינו מדין צדקה, כמובא לעיל, יש להחיל את חיובי המזונות במידה שווה על האב והאם באופן יחסי ליכולותיהם הכלכליות כבר מהלידה.
לכאורה בתקנת הרבנות הראשית האחרונה אין חילוק בגילאים
וכך נראה מהחלטת מועצת הרה"ר שלא חילקה בגילאי הקטינים וקבעה בשנת תשע"ו [י"ח כסלו תשע"ו, 30 נובמבר]:
לאחר דיון החליטה המועצה שהן אם החיוב מצד התקנה והן אם החיוב מצד צדקה, היות שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על היושבים על מדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם.
מנהג קדום שגם האם משתתפת בהוצאות גידול הקטינים
ואכן, כך היה המנהג בתפוצות ישראל, להטיל על האם כמו על האב את מזונות הקטינים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות, וזוהי הפסיקה שהתקבלה במרוקו כפי שהבאנו לעיל משו"ת לך שלמה ושו"ת אשר לשלמה אות גימל דף קלג לרבי שלמה אבן דנאן, אב"ד דביה"ד הגדול דמרוקו אביו של רבי שאול אבן דנאן, שכתבו שחייבו את האם במחצית שכר המינקת, ואם היא עצמה מניקה, חייבו את האב רק מחצית הנקה, וכן פסקו רבי שאול סירירו רבי סעדיה אבן דנאן, רבי עמנואל סירירו, וכן המנהג במראכש, וכך גם עולה מהערת המגיה בשו"ת שאלו לברוך (טולידאנו) הנ"ל. עד כאן החלק הרלוונטי מתוך פסק דין שניתן על ידי הרב אוריאל אליהו דיין בבית הדין בנתניה.