הגשת ערעור לבית הדין הרבני אינה מעכבת באופן אוטומטי את ביצוע פסק הדין עליו מוגש הערעור.
יש צורך להגיש בקשה מסודרת לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית הדין האזורי שהוציא את פסק הדין.
ככל ובית הדין האזורי ידחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, יש להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע לבית הדין הרבני הגדול.
בתקנה קמו בתקנות הדיון, העוסקת בנושא עיכוב ביצוע פסק הדין ודחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, נשתרשה הלכה זו שאין הערעור מעכב את ביצוע פסק הדין, למעט מקרים בהם ישנה הוראה מפורשת בגוף פסק הדין.
הבאנו לפניכם את התקנה בשלמות ובדרך שאלה ותשובה לחידוד הדברים. בסיום התקנה ציטטנו מתוך פסק דין מהו ההיגיון המשפטי וההלכתי שעומד מאחורי הבקשה לעיכוב ביצוע.
קריאה מהנה ולימוד נעים ומחכים.
האם הגשת ערעור מעכבת את ביצוע פסק הדין?
אין הערעור מעכב את ביצוע הפסק אשר מערערים עליו, אלא אם יש הוראה כזאת בגוף הפסק או אם החליט על כך בית הדין הפוסק.
החליט בית הדין שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, כיצד יכול המערער לפעול?
החליט בית הדין הפוסק שלא לעכב את הביצוע או שלא נתן את החלטתו תוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה לעיכוב הביצוע, והדבר הוכח להנחת דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי החייב לפנות בבקשה לעיכוב הביצוע לבית הדין הגדול.
מה רשאי בית הדין להורות כשמחליט על עיכוב ביצוע פסק הדין?
בית הדין המחליט על עיכוב ביצוע רשאי להתנותו במילוי תנאים, לרבות מתן ערבויות על ידי מבקש העיכוב.
ההיגיון המשפטי בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע
על ההיגיון המשפטי בבקשה לעיכוב ביצוע ניתן לעיין בפסק דין שמספרו 1177971 וזו הלשון שם: ההיגיון המשפטי הוא כי אין לעכב את גלגלי הצדק ולמנוע מהזוכה את המגיע לו על פי פסק דין של ערכאה שיפוטית.
הליך "עיכוב ביצוע" הינו כלי שבמהותו מעכב את הליכי הצדק ונועד לשימוש רק באחד משני התנאים, ביצוע ההחלטה יאיין את הערעור וימנע את האפשרות להגשת ערעור, או שביצוע פסה"ד יביא לכך שייגרם נזק בלתי הפיך.
לפיכך, השימוש בכלי זה של עיכוב ביצוע ייעשה במשורה ורק במקרים הנ"ל. ככלל, חיובי ממון אינם בלתי הפיכים וכל פעולה כספית ניתנת להחזרה למקומה.
כך שבית הדין הגדול כבר הבהיר את העקרונות לעיכוב ביצוע החלטות, העולים עם האמור מעלה, כולל האמירה:
"ככלל, חיובי ממון אינם בלתי הפיכים וכל פעולה כספית ניתנת להחזרה למקומה"...
וראו אף האמור ברמ"א חושן משפט סימן יד סעיף ד: "וצריך לשלם מיד, ואם יסתור הדין, יחזרו לו". ע"כ.
לסיכום:
א. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בבית הדין הרבני צריך שתהיה מנומקת כנזכר לעיל בטוב טעם ודעת.
ב. יש להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע לבית הדין האזורי, יחד עם הגשת הערעור לבית הדין הרבני הגדול.
ג. ככל ובית הדין הרבני האזורי ידחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ניתן להגיש בקשה מנומקת לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול, וכנ"ל.
ד. חשוב לדעת כי לא כל בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מתקבלת, ולכן יש צורך לבחון את היתכנות הבקשה על ידי טוען רבני.